שתלים דנטליים הם הפתרון הטוב והיציב ביותר להחלפת שיניים חסרות, אך כמו כל הליך רפואי, גם שתלים דנטליים עלולים להיות מלווים בסיבוכים. אחד הסיבוכים השכיחים ביותר הוא דלקת בשתלים. מהי דלקת בשתלים? מהם גורמי הסיכון להתפתחותה? כיצד מאבחנים אותה ומהם הטיפולים האפשריים?
מה היא דלקת בשתלים?
דלקת בשתלים, או בשמה המקצועי פריאימפלנטיטיס, היא מצב דלקתי המתפתח סביב שתל דנטלי. הדלקת מתחילה ברקמות הרכות המקיפות את השתל (מוקוזיטיס) ועלולה להתקדם לעצם התומכת בשתל. במקרים חמורים, הדלקת עלולה לגרום לאובדן עצם משמעותי ואף לכישלון השתל. דלקת בשתלים ניתן לחלק לשני סוגים:
- Peri-Implant Mucositis – כאשר הדלקת פוגעת רק ברקמת החניכיים סביבי השתל.
- Peri-implantitis – כאשר הדלקת פוגעת גם בעצם הלסת סביב השתל וניתן לראות ספיגת עצם באזור.
מהם הסימנים העשויים להצביע על דלקת באזור השתל?
הסימנים הנפוצים של דלקת בשתלים כוללים:
- נפיחות ואודם של החניכיים סביב השתל
- דימום בעת מגע או צחצוח
- רגישות או כאב באזור השתל
- הפרשה מוגלתית
- במקרים חמורים תזוזה של השתל
חשוב לזכור כי דלקת בשתלים היא מחלה פרוגרסיבית, כלומר היא מחמירה עם הזמן אם לא מטפלים בה כראוי.
מהם גורמי הסיכון להתפתחותה של דלקת בשתלים?
ישנם מספר גורמים העלולים להגביר את הסיכון להתפתחות דלקת בשתלים:
- היגיינה דנטלית – אי הקפדה על צחצוח שיניים ושתלים באופן יסודי ושוטף.
- עישון מוצרי טבק – מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דלקות חניכיים ודלקות סביב שתלים.
- מחלות רקע – סוכרת לא מאוזנת, מחלות אוטואימוניות ומחלות המשפיעות על מערכת החיסון.
- היסטוריה של מחלת חניכיים – אנשים שסבלו בעבר ממחלת חניכיים נמצאים בסיכון גבוה יותר.
- ברוקסיזם (חריקת שיניים) – עלול לגרום לעומס יתר על השתלים ולפגיעה ברקמות התומכות.
- תכנון לקוי של השתלים – מיקום לא נכון או עומס יתר על השתלים.
- גנטיקה – ישנם אנשים עם נטייה גנטית מוגברת לדלקות חניכיים ודלקות סביב שתלים.
- זמן – שתלים דנטליים אומנם עמידים מאוד ונועדו להישאר במקומם למשך שנים, אך ככל ששתל נמצא זמן רב יותר בפיו של המטופל עולה הסיכוי להתפתחותה של דלקת. כ-20% מהמטופלים יפתחו דלקת חמורה לאחר כ-7 עד 10 שנים.
כיצד מאבחנים דלקת בשתלים דנטליים?
אבחון מוקדם של דלקת בשתלים הוא קריטי למניעת נזק בלתי הפיך. רופא השיניים יבצע מספר בדיקות כדי לאבחן את המצב כולל בדיקה פיזית, מדידת עומק כיסי החניכיים סביב השתל (עומק של מעל 5 מ"מ עלול להצביע על דלקת) ובמידת הצורך גם צילומי הדמיה.
מהם הטיפולים האפשריים בדלקת בשתלים?
הטיפול בדלקת בשתלים תלוי בחומרת המצב ובשלב בו אובחנה הדלקת. ככל שהאבחון והטיפול מוקדמים יותר, כך גדלים הסיכויים להצלחת הטיפול:
- טיפול שמרני – ניקוי מקצועי של השתל והאזור סביבו, שימוש באנטיביוטיקה והדרכה לשיפור היגיינת הפה.
- טיפול כירורגי – הרמת מתלה והסרת רקמה נגועה, טיפול בלייזר להסרת רקמה נגועה ולחיטוי האזור, טיפולים לעידוד צמיחה מחדש של עצם ורקמות רכות.
- החלפת השתל – במקרים חמורים בהם לא ניתן להציל את השתל, ייתכן שיהיה צורך להסיר את השתל הנגוע ולהחליפו בשתל חדש לאחר ריפוי האזור.
בכל הנודע לרפואת שיניים כולל שתלים דנטליים, חשוב לזכור כי מניעה עדיפה על טיפול. הקפדה על היגיינת פה טובה, ביקורים סדירים אצל רופא השיניים ושמירה על אורח חיים בריא יכולים לסייע רבות במניעת דלקת בשתלים. דלקת בשתלים היא מצב רציני שאין להתעלם ממנו. אם מזהים סימנים של דלקת סביב השתל, יש לפנות לרופא השיניים לבדיקה והערכת המצב של השתל. טיפול מוקדם ומקצועי יכול להציל את השתל ולמנוע סיבוכים חמורים יותר בעתיד.
